בחודש האחרון לקחתי הפסקה מהכל, מיעטתי לריב עם אנשים בפייסבוק ובטוויטר על פוליטיקה, לא קראתי לאף אוכל בשר ‘לא מוסרי’ והשתדלתי לשמור על שקט בשביל הנפש שלי, כי הרעש וההתעסקות בוויכוח גבתה ממני מחיר והתישה אותי מאד. זו לא הייתה החלטה מושכלת בשום צורה, זו הייתה דרישת הלב ועם זה הלכתי.
ואז הם הורידו את ג’עברי.
נתחיל מהסוף ונסגור את פינת הטריוויאלי: לישראל יש זכות להגן על עצמה. הדרום לא צריך לספוג טילים.
נמשיך מהצדדים הטרוויאלים רק לחלקנו – התרעה ישראלית מול הפלסטינים זה קשקוש שאין דוגמתו. אפילו המבצע המוטרף והמטורף ‘עופרת יצוקה’, שכידוע גם הוא הגיע בטיימינג שמפתיע רק אנשים שמשוכנעים שתפקיד המדינה הוא להגן על האזרחים בה ולא על האליטה הפוליטיתכלכלית – אפילו המבצע הזה שבו אהוד אולמרט אמר שהוא ימוטט את שלטון חמאס- לא עזר. חמאס התמוטט? לא. המנהרות הפסיקו להעביר נשק? לא. עזה שיקמה את עצמה מהחורבן האדיר שצהל גרם בה? לא.
הלאה לצדדים הלא טרוויאלים בכלל, אני יודע שזה יפתיע חלק מהאנשים, אבל מלחמה ומבצעים לא פתרו דבר. אני יודע, אני נשמע כמו ברגר מ’שיער’, והלוואי עלי הפיגורה שלו וגם לגור בניו יורק בסיקסטיז, אבל באמת שמלחמה לא פתרה דבר. אני יודע שאסור להבליג וצריך להראות להם וכל זה, הבנתי את זה, חייתי בישראל 31 שנה עד כה, אבל מהתקיפה הישראלית של עופרת יצוקה לא קרה שום דבר. וכשאני אומר שום דבר, אני לא מתיחס כבר להרוגים בצד הפלסטיני וכל זה, כי אותם לא באמת סופרים כי הם לא קיימים. לו היו קיימים עבור הציבור הישראלי, הנושא הפלסטיני לא היה יורד מסדר היום והיה אשכרה מופיע בתעמולת הבחירות של המפלגות. אבל הוא לא, ועל כן – לא מופיע. תרצו – יופיע, לא תרצו – לא יופיע.
אז אם מלחמה לא פתרה דבר, ומקסימום ישראל, בתגובה על תוקפנות עלובה של הפלגים הקיצונים הפלסטינים הארורים, תתקוף, זה ימשך יומיים? שלושה? שבועיים? בינתים חרם וצעקות וכל זה מכיוון העולם (וכידוע – או”ם שמום), ואז תגיע הפסקת האש. ישראל תמנה כמה פצועים מצידה מגראדים וכמה מבנים (ייתכן ועשרות ומאות) הרוסים. הפלסטינים יספרו על איך רחוב עם בניינים הפך להיות שטוח ונמוך כמו מידת המוסר של אלי ישי, ויספרו את ההרוגים. ואז יעברו עוד חודשים, ואז הפלסטינים יתחילו שוב.
ולמה הם יתחילו שוב? כי אף אחד לא משתין לכיוון שלהם. לא החמאס, לא הקיצוניים שרוצים להעיף את החמאס ויורים על הדרום, לא אבו מאזן שיושב בשוויץ ועושה מעשה עראפת (לכאורה, מרוויח הון על חשבון הציבור המותש והעני והרעב שלו), ובטח לא ממשלת ישראל, שפשוט שמה על זין על הפלסטינים כבר ארבעים שנה בטוטאל ושלוש שנות ביבי. אגב, גם הציבור, אתם וגם אני, שם זין על הפלסטינים. הם לא לידנו, אנחנו לא רואים אותם, אולי בתור פועלי בנין. אם נמצמץ חזק, הם בטח יעלמו.
ביבי פינטז על איראן כל הקדנציה שלו, ואז נבחר הנשיא השחור שוב, וזימבר את כל התוכניות. ארה”ב הרי לא תצטרף למתקפה וישראל לבד יכולה אולי לטוס לאיראן אבל מקסימום לחזור עם שטיחים שעליהם נשורת גרעינית במקרה הטוב, לא להרוס את כח הגרעין זה לבטח (לא הצלחנו למוטט את חמאס, אז את איראן? גיב מי א ברייק). משנגמרה פנטזיית איראן, ניסינו קצת בלגן בסוריה. היינו יכולים גם לא להגיב (למרות שישראל לא תתן ש… וכו’ וכו’), אבל ישראל הגיבה – והתבאסה קשות. אף אחד לא החזיר. הבריון של המזרח התיכון דחף את הילד שזרק עליו אבן, אבל לא היה אף אחד שיראה את זה, אז מה הטעם בהצהרת הכוח?
טוב, אם הכל לא עובד, שולפים את הקלף הפלסטיני. זה תמיד עובד. הציבור הישראלי פוחד פחד מוות מהפלסטינים, כל חייל היה פה באיזו אינתיפאדה או שדוד שלו חטף אבן בקסבה של שכם ב-88, ואף אחד לא באמת רוצה אותם פה – ועל כן זה הדבר הקל לעשות, נבעיר את הגזרה. ממתי אי פעם חיסול ממוקד של נקמה עזר במשהו? מעולם לא. ככה זה, אלימות לא תוכל להביא שקט, היא תוכל להביא אלימות. כל ילד בן חמש לומד את זה בגן.
(מתוך הדף של אסף רותם, קרדיט גם לליאור מאירי)
ולגבי הטיימינג, שנדבר שוב על מקריות?
הרי נתניהו שמדבר על כמה שישראל לא תסבול התקפה ובלה בלה בלה, לא עשה דבר למען תושבי הדרום במשך כל הקדנציה שלו. להפך, במעשה עכשיו הוא רק סיבך את העניינים יותר, והכניס איזור שלם שלא הועבר תקציב בשביל מיגון עבורו, לסכנה.
הספין של כחלון לא ממש עשה רעש, והרעש של איחוד ביבי-ליברמן גם לא נשאר זמן רב בכותרות. שטייניץ מובס בטלוויזיה ויוצא שקרן פתולוגי, הסקרים סוגרים עליו, אובמה מחכה לו מעבר לגדר, אין לו את מצריים, וסוריה מתחממת שם בצפון. חייבים לצאת למלחמה, אין ברירה. ושלא נדבר בכלל, על המצב הכלכלי פה.
לחסל אדם בקנה מידה של ג’עברי זו פעולה חריגה במשמעותה, וביבי ידע למה הוא עושה את זה, התחת שלו עולה באש והציבור צריך ביטחון. אתם יודעים את זה, אני לא מחדש לכם כלום. זה היה דבר אדיוטי לעשות, מכל הבחינות והבחירות, פעולה שקופה, עלובה ומטומטמת. קראו את דברי אלוף בן.
ודבר אחרון, דובר צהל.
דובר צהל בפייסבוק ובטוויטר מתנהג כמו משרד תעמולה, לא כמו דובר. דובר צריך להגיד ‘צהל פועל כרגע באמצעות חיל האוויר וכח רגלים בעזה’. למשל. הודעה פשוטה, יבשה ולקונית. במקום זה, דובר צהל מתנהג כמו משרד ההסברה. תיאורים רגשניים על מציאות תושבי הדרום, הפחדות, בקשות לתגובות כאילו הם היו הדף של מעריב לנוער בפייסבוק. קיבצתי לכם קצת ,תמונות שלהם ואני מציע לכם לעבור גם בטוויטר שלהם שמדווח לייב מהמלחמה, בצורה מאד מעוררת השראה בחוגים טכנולוגים. תראו איך הצבא שלנו נראה לעולם ולישראלים, כמו טלנובלה ארגנטיאית סוג ד’ ולא כמו דובר של צבא.
נו באמא שלכם
