***לפני הכל – שימו לב לתגובות לפוסט הזה, שבאו לתקן חלק מהדברים שכתבתי או השתמעו מהפוסט הזה.
לפני מספר חודשים פורסם שטרמפיסט המחאה איציק שמולי, יו”ר אגודת הסטודנטים, סגר דיל לא רע בכלל עם דנקנר ואי די בי שלו, וקיבל תרומה בסך 800,000 לקידום לוד כעיר צעירה, סטודנטיאלית, תוססת וכל המילים האלה, שם הקוד לפרויקט – Re-Lod, אחלה קופי.
כמובן שזה יצר סערה במימי השירותים של החברה הישראלית (מן הסתם הרוב לא שמעו על כך , לשאר לא היה אכפת, ועשרה אנשים התווכחו ביניהם בנושא).
דנקנר, אחת הדמויות המייצגות לראווה את שלטון ההון במדינה, קונה את שמולי בנזיד עדשים. 800,000 שקל ואל תפנה את אגודת הסטודנטים נגדי. דיל לא רע לדנקנר, מכה אנושה לאמינות הגם ככה רעועה של שמולי. אפילו הסגן שלו לא אהב את הדברים והתפטר. במקום מסוים, למרות הביקורת הקשה שלי עליו, אני מאמין לשמולי שהוא פועל מתוך שליחות כנה (גם אם סופה קריירה פוליטית), ועצם המעשה הוא יפה, ללכת להתיישב בעיר המוכה הזו שהמדינה עשתה כל שביכולתה כדי לחרב את התשתיות שלה (בכל זאת זו עיר עם אוכלוסיה ערבית ואיכשהו הם צריכים ללכת משם) – ולנסות לעודד סטונדטים לגור בה ולהפריח את השממה.
ונניח שאני שם לרגע את החבירה של ‘אחד ממנהיגי המחאה’ לטייקוניסט שנגד מה שהוא מסמל יוצאת המחאה.
עכשיו נניח שכל זה אכן הגיוני ולגיטימי, כשאתה נתקל בכך שעמותת איילים גם היא מעורבת בזה, כזו שמקדמת ציונות במאה ה-21, אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות. רגע, אם ציונות, שמעודדת התיישבות בעיר עם אוכלוסיה ערבית, מה יהיה בגורל הצביון הערבי בעצם? האם הפניה של אגודת הסטודנטים ליישוב העיר לוד, שמה דגש גם על עידוד התיישבות של אוכלוסיה ערבית צעירה, כדי לשמור על האיזון, או שמא – להפתעתנו, הפניה היא ליהודים כדי ליצור מציאות חדשה?
כמובן שאני לא רומז שמישהו גזעני כי הפניה אינה בצורת ‘רק ליהודים’ אבל לו אני היתי ערבי, הייתי מתקשה להצטרף לפרויקטי ישובי שטח של עמותה שמדברת על ציונות במאה ה-21. מצד שני, אולי אני לא מבין את החשיבה של הערבים.
בעוד שלושה ימים, עורכת האגודה יום סטודנט בעיר. יום סטודנט הוא לטעמי אחד ההפנינגים המיותרים ביותר שקיימים ולא כי אני משבית שמחה, אלא כי הוא חורג בפומפוזיות שלו מכל גבול אפשרי.
הכל בו יותר מדי. יותר מדי צעקני יותר מדי כסף נשפך שם, יותר מדי פרסום, יותר מדי זיהום, יותר מדי. לא שאני מצפה לערוך הופעה של שלישיית אדלר באולם ההתעמלות במקום, אבל קצת יותר צניעות הייתה באה טוב. בלוד, אולי זה לא יהיה כמו בתל אביב.
בתכנית : “מופעי ילדים, מסיבת ‘ברייקדאנס’ ברחוב, מתקנים אתגריים ומתנפחים, סיור לימודי ברחבי העיר באוטובוס פתוח ובזארים ודוכני אוכל ושתיה. גם בשכונת גני אביב ובשכונת הרכבת יהיו מתחמים של מתקנים אתגריים ומתנפחים. הכניסה והשימוש במתקנים חופשיים לכולם” (עוד פרטים פה).
אני חושב שזה יפה, באמת. רק דבר אחד מפריע לי שם לעדלאידע הזו, בעיר עם אחוז אוכלוסיה ערבית גבוה, יבוא הממסד האוניברסיטאי להקים הפנינג, בלי שום מעורבות של ערבים על הבמות.
יהיו מלכי המיינסטרים שרית חדד ומוש בן ארי, יהיו נתן גושן ועילי בוטנר שמנגנים רוך אנד רול מערבי אשכנזי לחלוטין אך ההידברות עם התרבות המקומית לא תתקיים, לא במובן ייצוג של להקה מקומית, ולא במובן של הבאת תכנים שידברו אליה. לא שאני חושב שערביי לוד לא יכולים להנות משירתו של נתן גושן, להפך, כולם יכולים להנות ממנה באותה מידה, אבל מה שנכון לגילמן, מוטב שייבחן ברלוונטיות שלו ללוד. למה? כי הם היו שם לפני שהחלטתם לפצוח בהלבנת העיר.
אני לא יודע אם הרכב ההיפ-הופ DAM, קיבלו טלפון והזמנה להופיע. משהו בי אומר שנאפר לא קיבל טלפון משמולי שמזמין אותו להופיע על הבמה בעיר שלו.
אחרי הכל, הוא עוד היה זורק איזה Free Palestine לאוויר, ואת זה אנחנו לא יכולים לקבל אצלנו במחלקת ההלבנה. זה גם דופק את הציונות וגם מעכיר את האווירה ותעזוב אותך מפוליטיקה עכשיו, רוצים לעשות שמח.
ובטוויטר, כשאגודת הסטודנטים חופרת על יום הסטודנט, כבר פעמיים עניתי להם בשאלה האם מישהו שם חשב לשלב להקה מקומית, או להביא להקה ערבית ממקום אחר, או אפילו להקה ישראלית או אמן ישראלי שיביאו ניחוח קצת יותר ערבי (נניח, יאיר דלאל, נניח עמוס הופמן עם העוד, נניח מאה דוגמאות אחרות) – השאלה מתקבלת בשתיקה רועמת. אם יש דבר שלא עושים, וזה יגיד לכם יאיר לפיד, בהתנהלות ברשת חברתית מול קהל – זה לא לענות לשאלות הציבור. לא נעלבתי.
והעיקר, חברים, להיות שמח.
*תוספת כתוצאה מהערה – בימי הסטודנט האחרים לא נרשמת התערות יתרה מכיוון להקות ערביות. זה נכון. זה רק יותר מבחיל כשנכנסים ברגל גסה לעיר מעורבת וחוגגים שם עם מוכוונות לאוכלוסיה אחת בלבד.