זהו שיר מתוך אלבומו הנפלא של אושיק לוי, מהאלבומים שאתם ממש חייבים בבית. יצא לו מארז אדיר במחיר רצפה ממש לפני שנה, שאני יכול רק להמליץ לכם עליו שוב , ושוב ושוב.
טוב, אז אם הגעתם לפוסט הזה, אתם בטח יודעים שהמטיף גארי יורופסקי הגיע לארץ לשבוע, לתת כמה הרצאות בנושא הטבעונות להקהל הישראלי. כמובן שהיה על זה דיבייט גדול, במיוחד סביב הטור האומלל של עודד כרמלי בטיים אאוט (עליו הגבתי כאן) אבל נראה שסה”כ, למרות כל הדפיקות הקטנות בכנף, רוב האנשים דווקא שמחים שהוא פה. אני עצמי כבר רכשתי כרטיסים להרצאה עד שהבנתי שהוא ביקש שטבעונים לא יבואו (ובצדק) כדי לא לבזבז מקום לאלה שעוד לא עברו לצד הטבעוני של הצלחת.
ועכשיו, תוך כדי אכילת רול מדף אורז עם ירקות טריים שאף חיה לא סבלה כדי לספק את המאווים הפרטיים שלי במנה הזו, קראתי את הטור של איל מגד בהארץ מהבוקר, שלפיו משרד החינוך אסר על יורופסקי לבוא להרצות בבית ספר תיכון. בלשון הלקונית “התוכן אינו הולם”. אני קצת מתפוצץ מזה ואמרתי לעצמי – יאיר, אם כבר להתפוצץ, אז למה לא בבלוג שלך.
שר החינוך, הפחדן האנמי הזה, שמשוכנע שלאמץ מצבה זה דווקא ערך יהודי-ישראלי חשוב, שממליץ לעצור את אלימות הנוער באמצעות קריאת פרקי אבות ושעסוק בליקוק ישבן הציונות הדתית-לאומית, עומד בראש משרד חושב שמדובר בתוכן שאינו הולם. עכשיו ברור, ברור שלא גדעון סער חתום על הצו. כמו שברור, ברור שלא הראיס נתניהו כתב את נאום הגבורה שלו בטקס הכרמל. אבל בשני המקרים, הגוף שהם עומדים בראשו, על האנשים שעומדים בו, הם תבנית נוף השקפותיו של הקודקוד.
זאת אומרת, שבישראל 2012, שמשאירה את הפליטים למות במדבר מעבר לגדר (ולא חסרות עוד 75 מליון דוגמאות אחרות למוסר המקולקל, אני רק מדבר על השעות האחרונות,כן?), המדינה האלימה, הגזענית והפשיסטית והחרדתית הזו, היא זו שפוחדת מאדם שבא להציע מסר אחד קטן – אל תאכלו חיה, תאכלו גזר.
עכשיו, ברור לי שהמתנגדים לכל זה יקפצו וישאלו אותי אם אני בעד הכנסת כל מיני תכנים זרים למערכת החינוך בשם הפלורליזם, וכמובן שאגיד שלא כי תשובה חיובית לשאלה כזו תכניס לנו סדרת הרצאות של דני דנון על מורשת יצחק שמיר או נאו-כהניזם וציונים גזענים בדוגמה של תנועת אם תמצצו. יורופסקי בא להסביר על הבחירות שלנו באוכל. זה מה שיש פה. הסבר ומודעות. ומודעות זה דבר שמאד מפחיד ממשלות מהסוג שיש לנו. הן כל כך מפחדות ממודעות עד שהן יצאו למלחמה באיראן בשביל להעיף את המודעות מסדר היום.
בי נשבעתי, ילדי העתידים לא ילכו למערכת החינוך הזו, גם אם אצטרך למכור כליה בשביל לממן חינוך אחר בשבילם. לא אשלח אותם לבית ספר ששר את התקווה בבוקר, לא אשלח אותם לבית ספר שמקדש אדמה על פני אדם, לא אשלח אותם לבית ספר שמקדש פרקי אבות על פני דמוקרטיה, לא אשלח אותם למערכת חינוך ששוללת השמעה של אמת ברורה בפני ציבור, אבל מוכנה לשגר את הילדים לעדור בערוגת הפרחים סביב קבר חלל צה”ל.
שמר את הבורות, ויש לך אחלה שלטון.
** משפט נוסף בשולי הדברים. אני שומע הרבה אנשים שמדברים על כך שהוא מניפולטור ומדבר הרבה אי דיוקים וכו’. אני לא נכנס לוויכוח על זה כי לא רלוונטי. מבחינתי, אם פעם אחת בכל 12 שנות לימוד של הילדים האלה, יכול לבוא מישהו כמו יורופסקי ולתת להם סטירה גדולה של התעוררות למה הם מכניסים לפה, מה המשמעות של זה עבורנו כאנושות ועבור כל אחד ואחד מהם ואולי, רק אולי, מישהו מהם יפסיק לצרוך מוצרים מן החי – אם יש הזדמנות כזו, אז חבל לא לנצל אותה.
בסופו של דבר, זה קצת כמו לא לצאת להפגנות המחאה החברתית כי הם לא מדברים על הכיבוש או כי זכויות הימאים לא נמצאות על סדר היום. לפעמים צריך להסתכל על התמונה הגדולה. נו שוין
**בהערת אגב נוספת, הייתי שמח אם יורופסקי היה מגיע ליד ושם, כמקובל. בכל זאת, סבלנו מספיק כעם ושילמנו הון תועפות על המוזיאון, כדי שכל מיני סמולנים כמוהו לא יראו מה עברנו. מקווה שמי שאמון על הביקור שלו עוד יקח אותו, ישים עליו כיפה ויסביר לו קצת למה אנחנו צודקים.