הוא לא יורד מראש ההר
הוא לא יורד אל העם
הם יוצאים במחול טירוף
ושוכחים את עצמם
רוקדים סביב עגל הזהב
סביב עגל הזהב
מתחננים אליו, אל נא תעזוב אותנו עכשיו
היה לנו לאב
עדר נעזב, רוקד סביבו
קורא אליו לשווא
עגל הזהב
עגל הזהב
(אהוד בנאי – עגל הזהב)
אחד הדברים הראשונים שעולים לי בראש לגבי תוצאות הבחירות, היא שהציבור הישראלי ברובו, ממשיך לצרוך ‘מלכים’ ולא אג’נדה, מישהו לרוץ איתו, לא משנה מה כתוב לו במצע ולא משנה מי נמצא ברשימה שלו.
לפיד הוא מלך מעמד הבינים שיראה לחרדים מה זה מנת קרב. ‘חוסר הנסיון’, אותו טיעון שעבד אחלה על ‘למה לא להצביע לשלי’ – התבטל במקרה לפיד. הוא המלך. זה שלפיד הוא נאו-ליברל מהסוג של הביבי, זה שהחריב את מדינת הרווחה הגוססת שהייתה פה והפריט כל דבר ברמת השרוך, זו הבחירה של רוב הציבור הישראלי, אותו ציבור שיצא לרחובות למחאה כלכלית, כן?
ציפי לבני, שבמדינה תקינה, אחרי ארבע שנות אימפוטנציה טוטאלית ודחיית יוזמת שלום, לא הייתה מעזה להראות את הפרצוף שלה מול מצלמת טלוויזיה – חזרה בגדול בתור מלכת הלא-ביבי וכמובן מדבר על מהלך מדיני. מה האג’נדה של ציפי? זה לא ממש משנה. מה בין שטרן לבין מצנע לבין פרץ? לא ברור. זה לא הפריע לה לקבל את המנדטים שלה. היא מלכה.
ודווקא שלי, שאני לא מתומכיה הגדולים, בלשון המעטה, הייתה יותר משני אלה, ראויה לקולות המרכז, אם כבר הציבור הישרלאי החליט להצביע מפלגת מרכז. כל ההיסטוריה, המוניטין, הקרדיט שלה, הכל נמחק – היא לא עגל זהב. היהודי תמיד יזדקק לעגל זהב שיחזיק אותו חי מנטלית, בזמן שמישהו אחר עולה על הר כדי להביא איזה סוג של אמת מוצקה. לא פלא שהאמת מתרסקת אחר כך על סלע והלב נשבר. מספיק להקשיב לשיר של אהוד פה למעלה, הוא אמר את זה טוב מאד.
גם ביבי מכיר את קונספט המלכים ולכן ניסה לדחוף את מלך הרפורמות, שהוא גם מזרחי, כחלון – דקה לפני הקלפיות. כי הוא יודע איך לדבר עם הציבור.
וכדאי שלא אפתח את סיפור מלך תל אביב, אלדד יניב
*וזו רשימה שכתבתי בנושא המלך לפני חודשיים