אז חיים חפר מת.
מספיק מילים נשפכו עליו בכל מקום אז לא נכנס לתרומה לחשיבותו לתרבות הישראלית וכו’, זו לא הפואנטה.
הפואנטה היא שאף נציג ממשלה לא היה בהלוויה שלו. עכשיו, לא מדובר חלילה באיזה מוזיקאי עם אג’נדה שמאלנית עוינת שקורא לצאת מהשטחים (אגב, האם קלטתם את דף הפייסבוק החדש והמושקע הזה?), מדובר בכל זאת באדם שהיה פה לפני כל פחי האשפה בצורת ממשלה והיה שותף לבניית המוסד הזה שבו הם שולטים עכשיו.
בתמונה : שניים שיודעים מה עושים עם אבנים בארץ (בונים מפעל התיישבות ציוני, כמובן)
אבל הם לא מצאו זמן לזה כנראה. ואני יכול להבין אותם. לימור לבנת הייתה בחו”ל. היא שרת התרבות זוכרים. מאה שקל וארוחה טבעונית של גברים אמיתיים, אני מתערב שלו היה מת מישהו שמזוהה עם המפעל הציוני או כל הבולשיט שסובב את המושג הזה, היא הייתה חוזרת. גדעון סער, אולי היה עסוק בלתפור ביקורי כיתות באולפן של תכנית ריאליטי מטומטמת. וכל השאר לא היו. אפילו לא שרים שברור לכולם שהם כסתח של החיים, כמו סילבן, שחייב להיות לו זמן פנוי, אין מצב שלא. בחייאת סילבן, חצי שעה היית בא, אולי אפילו ממשיך לבית המשפחה, מנשנש איזו בוריקיטה קטנה ככה, קצת חמוצים, איזה לחמניה מיני עם בולגרית ופלפל אדום וחסה, אבל לא, חבל – הפסדת.
האמת, אני לא מבין למה ציפיתי שזה יהיה אחרת. זה גדעון סער אחרי הכל ולימור לבנת מהצד השני. בטוח הייתה להם סיבה לא להגיע. אולי הם לא בענין של בוריקיטה.
ומילה לקורא חיים חפר, אם אתה קורא את השורות האלה ובתשובה לשאלתך – אולי אפשר, אבל לא חייבים, אז בחרנו שלא.
והערה נוספת בענין אחר, ניצן הורוביץ התעורר קצת מאוחר מדי, שלושה ימים קודם, למען האמת, לעורר את הציבור בנושא שעון החורף. לא נורא, גם שנה הבאה יהיה שעון חורף, אז נספוג קצת למען האחדות בעם, מה יש.
ובענין אחר לגמרי, אני מחפש דירה 2.5 בתל אביב, עד 5000 ש”ח, הביאו.
(תודה ליוצרי התמונה Odin Shadmi ו- Amir Shalem)