למה בסוף בחרתי להצביע לחד”ש-פוסט סיכום מערכת בחירות

לא זכורה לי מערכת בחירות כל כך מבולבלת מבחינתי.
מצד אחד, אני מתלבט כל הזמן האם הבחירה שלי היא הבחירה הנכונה, ומצד שני אני יודע שהבחירה שלי היא נכונה.
הסוגייה סובבת סביב אדם אחד ושמו דב חנין. דב חנין ,יידע להגיד כל אדם, הוא אולי הפרלמנטר הבולט ביותר בכנסת, איש שנמצא כל הזמן בכל מקום, אדם שנאבק על צדק למען החלשים, צועק ומבטיח וגם מקיים, אדם ערכי (אולי לא לפי הסקאלה של אבטיפוס היהודי החדש נפתלי בנט).
כל מי שדיברתי איתו על חד”ש, אוהב את דב חנין. כולם יודעים כמה דב חנין הוא איש משכמו אבל אז כשזורקים לחלל החדר את השאלה ‘האם תצביע לחד”ש’, מגיעה ההסתייגות. ולהסתייגות יש פנים רבות. קומוניזם, תמיכה או לא תמיכה באסד, שריון או לא שריון של נשים, ציונות מול פוסטאנטי ציונות, לאומיות מול קוסמופוליטיות וכו’.

בחודש וחצי האחרונים אני עברתי את המסלול הזה שבו יצאתי מחד”ש, הלכתי בעקבות אסמה אגברייה זחאלקה מדעם, ואפילו כתבתי פוסט העדפה לדעם על פני חד”ש (מתוך ידיעה שיש מצב שאוכל את הכובע של עצמי), ועכשיו אני חוזר לחד”ש, בית טבעי בסה”כ.
חד”ש היא מפלגה לא מושלמת ויש מספיק דברים שאני לא מסכים איתם. ההרתעות שלהם מאימפריאליזם שאולי ייכנס בסוריה כטיעון לגמגום שלהם בנושא, שריון הנשים וכו’.
אני לא בוחר בבראכה ובאעפו אגברייה אבל אני כן בוחר בחנין ובנבילה אספניולי, אני מתחבר לרעיונות שלהם ומסוגל באותה המידה להבין מדוע מאבק זכויות להט”בים לא נמצא בקו הקידמי של חד”ש (למרות שעפו אגברייה כן בא להפגש עם נציגי הקהילה). במפלגה דו לאומית קיימים הבדלים תרבותיים מובנים אשר גורמת למפלגה לעבוד בשתי חזיתות – הערבית והיהודית. הנקודה הסינרגית שלהם מתבטאת בהצהרה על מדיניות השלום ועל שיתוף הפעולה, אבל בשטח, מרבית היהודים יבחרו בחנין ובשרון לוזון ואלון לי גרין, ומרבית הערבים ילכו אחרי בראכה וסוויד. זה גם הגיוני.

בעבר, בחירה במפא”י או ב-חירות, נשאה איתה בחירה אידיאולוגית ללא קשר לחברים במפלגה. חברים באים והולכים, אבל האג’נדה נשארת. במפה הפוליטית של שלושים השנים האחרונות, עם הופעתן המחודשת של מפלגות קטנות ומות האידיאולוגיה הפרסונל בתוך המפלגה קיבל מעמד משודרג – ואני לא מדבר רק על המנהיג. אני בוחר לחזק את חנין, אדם שכבר הוכיח את עצמו מעל ומעבר, ואני רוצה לתת לו את הכח להמשיך ולתת לו גב – ובאספניולי שאני מאד רוצה לראות בכנסת. אם היא לא תכנס מיד, היא תכנס בעוד שנתיים כשבארכה וסוויד יתפטרו כמובטח כדי לאפשר לה ולאיימן עודה להכנס.

ולמה לא להצביע לדעם בסוף? ובכן, זה פשוט מאד. אסמא אגברייה זחאלקה מצטיירת כאשה נפלאה, שוחחתי איתה, הקשבתי לה – מרשימה ונפלאה. אני אשמח ללכת להפגנות שיארגנו ולשמוע אותה בפאנלים ולתמוך ברעיונות האדירים של המפלגה הזו. אני חושב שדעם צריכה עוד סיבוב של מערכת בחירות אחת, ובינתיים להתחיל לעבוד קשה על לבנות לעצמה שם, ובסיבוב הבא הם יוכלו להכנס. מי יודע, אולי אבחר בהם.
כרגע זה נראה שדעם קצת שומרים על בידול-יתר, גם מהשותפים הטבעיים שלהם בשמאל. ברור שהמפלגות האחרות לא יחבקו אותם כל כך מהר, ועל כן דעם צריכים להיות חכמים בהזדחלות שלהם פנימה לתודעת המצביעים הפוטנציאלי. כרגע, זה נראה שדעם היא מפלגה עם הרבה יותר אידיאולוגיה ופחות מדי פולטיקה. זה אולי רומנטי יותר ונכון יותר וערכי יותר, אבל כדי להשפיע, אי אפשר לקיים מדיניות אי בודד, צריך סינרגיה וזה כרגע משהו שחסר לי בדעם.

הקונצנזוס היחיד בערך (מלבד בוז למפלגת העבודה ושעשוע מארץ חדשה) בקרב הסובבים אותי הוא שדב חנין הוא הפרלמנטר הטוב ביותר בכנסת, אבל הבחירה בחד”ש קשה לרובם. ואני מציע להתבונן רגע בתוך המפלגה ובתוך המצע שלה ולדוג החוצה את הדברים שמפלגה אופוזיציונית קטנה יכולה לשנות בצורה הריאלית, ובמה היא לא יכולה לשנות. אם הדברים שאותם היא יכולה להזיז (זכויות אדם, עובדים, חברה, טבע) מדברים אליכם – זו נקודת זכות לטובת המפלגה והאינדיבדואלים שמרכיבים אותה. אבל צריך לזכור שחד”ש לא יוכלו להפוך את הסדר הכלכלי על פיו, לא יוכלו לקדם תהליך שלום ממקומם באופוזיציה, גם לא בעוד 8 מנדטים ועל כן יש להסתכל על המציאות בצורה ריאלית ולראות מה הם כן יכולים לעשות ממקום מושבם בויחס לגודלם. אתם לא חייבים להסכים לכל מה שחד”ש אומרת או מייצגת, אבל המקומות שהדעה שלי והמצע שלהם משיקים, הם מקומות שמספקים אותי מאד, ואולי גם אתכם.

אני משאיר את ‘חסימת ביבי’ למאות אלפי האנשים האחרים שלעולם לא יוכלו להצביע חד”ש מבחינה ריגשית, ואני מכבד את זה. אני משאיר גם את ‘חשיפת ההון שלטון’ לכל עשרות האלפים שאולי יצביעו לארץ חדשה (ועכשיו, כשהתגלו אבירים לוחמי שחיתות חדשים, אולי גם להם), כי הם לא מאמינים בשיטה הפוליטית הקיימת (ובצדק) והם לא מאמינים ששום בחירה תשפיע בלאו הכי. חנין כבר הוכיח את היכולת שלו להשפיע  והעבודה שלו היא מחוץ לראדר ההון-שלטון ולי אין שום חיבה לציונות, נהפוך הוא, ואני חי בשלום עם הוקעת הציונות מהשמאל. תיקון – זו מבחינתי הדרך היחידה לקיים שמאל אמיתי.

אתמול צפיתי בזה אחר זה, בכל פרקי הסדרה ‘על צד שמאל’ של רון כחלילי שמתעדת את נפילתו ונפילתו של השמאל הישראלי. מה אגיד לכם, נכנסתי לדכאון, על אמת. קלטתי שמה שאני חושב שאני חווה כ’הדרדרות’ היא רק למראית עין, ושמעולם לא היה כאן שמאל. לא מפא”י ההיסטוריה על גלגוליה ולא העבודה של רבין ולא אף אחד אחר. השמאל היחידי שהיה פה, שמוכן לזנוח את ערכי הציונות ולהגיד ‘תודה רבה, כבר הקמנו בית, בוא נחשוב על נרטיב אחר’ – תמיד התנהל באיזורי המגה-שוליים של חד”ש-מצפ”ן וכו’. אחרי שראיתי את הסדרה הזו, מעבר לעובדה שיצאה לי הרוח מכל המפרשים ואני מקווה שהיא תחזור למרות שאני מודה שמשהו בי מת מבפנים אחרי שראיתי אותה – אני מבין שאם אני רוצה לקיים שמאל שמאמין בזכויות אדם ואזרח ורואה את אנשים לפני אדמה ובאופן מובהק, אני צריך להצביע לחד”ש. מרצ הם הצבעה ראויה ומומלצת ולגיטימית אבל אני מתחבר למפלגה שמדברת קודם כל על הליכה משותפת יהודית-ערבית כעקרון ואידיאולוגיה מנחה. זו לא תהיה הצבעה מושלמת, כאמור, אבל זה יהיה הכי טוב שאפשר למצא בשוק כרגע.

אבל הלקח העיקרי שלמדתי מהסדרה של כחלילי, הוא שהשמאל שאני רוצה לראות בישראל כנראה לעולם לא יתקיים בפרלמנט, הוא תמיד יתקיים בתנועות חוץ-פרלמנטריות וכל מיני התארגנויות אזרחיות למען מטרה ורעיון מסוימים. כל זמן שהשמאל הזה ייחשב ל’קיצוני’, רק בגלל שהשאר נמצאים ימינה מדי, לא תהיה לו אחיזה במרבית הציבור ואין לי למה לקוות. חד”ש נולדה כדי להיות מיעוט ולנצח תשאר מיעוט והדעה הזו לנצח תשאר מיעוט כאן. הימין תמיד יחשוב שמדובר בשמאל סהרורי ובוגדני והשמאלנים האחרים יחשבו שזה השמאל שנהנה מהלקאה עצמית. ואללה, אם לבחון את אמות המידות שלך ואת המעשים שלך תכופות זה הלקאה עצמית, אני בעניין. צריך שראש הממשלה יהיה מזעזע כדי שגוש המרכז-שמאל יתחזק, אבל ההתחזקות הזו באה כתגובה, ולא כאבולוציה ברעיונות שמאל אמיתיים, להפך, כולם הלכו ימינה או התישבו על הגדר ומחכים לרבין חדש שיגאל אותנו. ביום שערביי ישראל והיהודים יפסיקו לפחד אחד מהשני, אז נדע שניצחנו. אבל כל זמן שמרבית האנשים פוחדים זה מזה, המערכת הפוליטית תמשיך להיות מתודלקת באפס חזון מדיני ועוד דור של ילדים יגדל על נרטיב נכבה ונרטיב שואה, לוחמי חופש וצהל הגיבור, ערבי מחבל ויהודי אימפריאליסט וגזען. שלום ותקווה מונצחים לסיסמאות קמפיינים של פוליטיקאים אימפוטנטים כמו לבני.

המפתח לניצחון בבחירות האלה, ובבחירות הבאות, הם המעשים שלכם והחינוך שתתנו לילדים שלכם. אלה הבחירות האמיתיות. מלאו את חובתכם האזרחית פעם בכמה שנים, אבל – וסליחה על הקלישאה – היו אתם השינוי שתרצו לראות פה.

 

 

ובחרת בחיים.

**
ומי שרוצה לדעת מה חברי הכנסת שאינם דב חנין עשו בכנסת האחרונה (ותודה לאמיתי סנדי)

יו”ר חד”ש ח”כ מוחמד ברכה: מוביל בכנסת במאבק לחינוך שיוויוני
– מחוקק החוק האוסר עיקול כספי רשות מקומית המיועדים לחינוך.
– ממובילי המאבק לביטול תשלומי הורים במערכת החינוך.
– מוביל המאבק לבניית מאות כיתות לימוד במערכת החינוך הערבית.
– נאבק נגד הפרטת מערכת החינוך.
ברכה פעל גם בתחומים נוספים:
– מיוזמי החוק המונע את העלאת גיל הפרישה לנשים.
– העביר את החוק שביטל את איחוד הרשויות בבאקה-ג’ת.
– מיוזמי הצעת החוק לפיקוח על תעריפי המים.
– גורם מתחום בריאות הציבור והטיפול בנפגעי סמים שהשתתף באופן קבוע בישיבות וועדת הסמים של הכנסת מתחילת העשור הקודם, הרעיף שבחים על תקופת כהונתו של ח”כ ברכה כראש הוועדה ומסר שהוא פעל באופן בלתי נלאה ונחרץ למען קידום הטיפול במכורים, למען הוספת מיטות לבעלי תחלואה כפולה קטינים ובגירים, למען הפעלת תכניות מניעה איתור וטיפול של נפגעי סמים ברשויות מקומיות חלשות ועוד. לדבריו, ח”כ ברכה היה יושב הראש המסור המחוייב והפעיל מכולם במאבק למען אוכלוסיות הקצה של המכורים שקולם אינו נשמע ואיש לא דואג להם.

מספר הישגים לדוגמא של ח”כ חנא סוויד
1. הכנסת היישובים הערבים בחוק הוד”לים (זה נתן אפשרות לאישור 16,000 בתים), מספר רשויות כבר ניצלו את התיקון שלנו ואלפי היתרים שהוצאו כתוצאה מחוק זה.
2. התנגדות פרלמנטרית ומקצועית לרפורמה בתכנון ובניה, כל בר דעת יודע שאלמלא דב וחנא לצד הארגונים הרפורמה הייתה עוברת.
3. חוק שעבר בכל הקריאות להגברת השקיפות בתכנון ובניה, הצ”ח חובת פרסום הודעות תכנון ובניה באינטרנט.
4. הצ”ח בתכנון ובניה הנותנת אפשרות לחבר בתי מגורים לחשמל גם אם אין היתרים כאשר הפתרון התכנוני נמצא (למשל כאשר יש תכנית מתאר מופקדת אך עדיין לא מאושרת. הצ”ח עברה בקריאה טרומית.
זה בנוסף להצלחות במאבקים מקומיים כמו סגירת מפעל קומפוסט מזהם בפקיעין, ליווי תכנית המתאר בירכא עד האישור מה שגרם לפתרון דיור ביישוב, מאבק אנשי הכרמל (דליה ועוספיה) נגד קווי הגז, הרכבת וכביש 6 שכולם מתוכננים בקרקעות פרטיות שלהם, ובסופו של דבר קיבלו קרקע חלופית.

ד”ר עפו אגבריה
1. יו”ר ויוזם השדולה נגד גזענות בכנסת האחרונה
2. העביר החלטת ממשלה לפתיחת קורס מיוחד לרופאים שבים מחו”ל בפריפריה
3. מייסד בכנסת האחרונה של הקריה הרפואית בנצרת – איחוד בתי החולים
4. מוביל היוזמה לביטול אגרת המיון לפונים לבית חולים ללא הפניית רופא. הביא לביטול האגרה בטיפולים רבים.
5. הביא להחלטת ממשלה להקמת חדרי מיון קדמיים בפריפריה: בשדרות, ברהט, באום-אלפאחם ובסחנין.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *.

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>